החלטה בתיק רע"א 26608-01-14

בפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, כב' השופטת מירב קלמפנר-נבון, שניתנה במסגרת תיק רע"צ 37571-11-13, ואשר דחה את ערעור המבקשת על החלטת ראש ההוצל"פ בכפר סבא, שניתנה במסגרת תיק 17-02356-12-1, ובמסגרתה הורתה הגב' מיטל דלל איינשטיין, רשמת הוצל"פ בכפר סבא, כי על המבקשת להפקיד סך של 1,300 ש"ח כעירבון, וזאת קודם שתיבחן בקשתה להיות מוכרזת כמוגבלת באמצעים.

לאחר שעיינתי בבקשה, ובהתאם לתקנה 406א' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד - 1984, אני מורה על דחיית הבקשה ללא צורך בתגובה.

לא מצאתי כל טעות בפסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, נשוא הבקשה, או בהחלטת ראש ההוצל"פ, המצדיקה בקשת תגובה ו/או מתן רשות לערער. יוער כי ראש ההוצל"פ לא קבע דבר בעניין בקשת החייבת. כל שהורה ראש ההוצל"פ הוא כי יופקד עירבון כתנאי לבדיקת הבקשה. המבקשת לא פנתה לראש ההוצל"פ בבקשה לעניין גובה העירבון, לא הציעה להמיר את העירבון בבטוחה אחרת, ולמעשה לא הייתה טענה בפני ראש ההוצל"פ בכל הנוגע לגובה העירבון שנפסק. בנסיבות אלו, לא היה גם מקום לערער על ההחלטה הנ"ל, והיה על המבקשת לפנות לראש ההוצל"פ, ככל שלטענתה אין היא מסוגלת להפקיד את העירבון, להציג בפני ראש ההוצל"פ נתונים נוספים, להציע חלופות לעירבון ולהמתין להחלטתה.

גם לגופם של דברים, המבקשת אינה מצביעה על פגם בהחלטת ראש ההוצל"פ. טענותיה בדבר יכולתה הכלכלית הן הטענות הטעונות בירור. נעיר לעניין זה, כי אדם הצובר חוב לחברת תקשורת סלולרית בסכום של 20,000 ש"ח (במקרה זה לחברת "סלקום"), מעיד על עצמו כי הוצאותיו אינן רק לצרכי מחייה חיוניים, ובנסיבות אלו עליו לספק נימוק טוב המבוסס בתשתית עובדתית, לחוסר יכולתו להפקיד עירבון.

מכל הטעמים דלעיל, לא מצאתי כי על פניו נפל פגם בהחלטת ראש לשכת ההוצל"פ, או בפסק דינו של בית משפט השלום בחיפה, המצביע על עילה, ולו לכאורה, למתן רשות לערער על פסק הדין.

למעלה מן הצורך אציין, כי נראה לכאורה שהליך זה הגיע לבית משפט זה בדרך לא דרך. כאמור, מדובר בהליך המופנה כנגד החלטת ראש ההוצל"פ בכפר סבא. מעיון בפסק דינו של בית משפט השלום בחיפה עולה, כי בקשת רשות הערעור על החלטת ראש ההוצל"פ בכפר סבא הוגשה תחילה אל בית משפט השלום בנצרת. בשלב ראשון מחק כב' סגן הנשיא של בית משפט השלום בנצרת, השופט יוסף סוהיל, את הבקשה בקובעו כי בהתאם להוראות תקנה 119(ד) לתקנות ההוצל"פ היה על המבקשת להגיש את בקשתה בפני בית המשפט המוסמך במחוז המרכז. המבקשת עתרה לביטולו של פסק הדין שניתן בנצרת והבהירה כי היא סובלת מקשיים בהתניידות, ולפיכך עתרה כי בית המשפט בנצרת יעביר את התיק אל בית המשפט המוסמך במחוז מרכז, ובסיפא של בקשתה עתרה להעביר את המסמכים אל בית משפט בחיפה. בית משפט השלום בנצרת נעתר לבקשתה, ביטל את פסק הדין והעביר את התיק אל בית משפט השלום בחיפה. בית משפט השלום בחיפה מצא עצמו מחויב לדון בהליך זה, וזאת בשים לב להוראות סעיף 79(ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד - 1984.

ההחלטה להעברת הדיון לבית משפט השלום בחיפה הייתה מוטעית. מקומו של ערעור על החלטת ראש ההוצל"פ בלשכת הוצל"פ בכפר סבא, להתברר במחוז מרכז, ולא היה כל מקום להעביר את התיק לבירור בבית משפט השלום בחיפה. ככל שהדבר נוגע להליך שבפני, אם נפלה טעות, הרי שזו הטעות היחידה, ואולם מעת שסבור אני שלגופו של עניין אין עילה להתערב בהחלטת ראש ההוצל"פ, דינה של הבקשה להידחות על הסף.

בשולי האמור אוסיף, כי ככל שהמערערת סובלת מנכות או בעיה אחרת המגבילה את ניידותה, הרי שפתוחה בפניה הדרך לבקש להעביר את תיק ההוצל"פ ללשכה אחרת, וחזקה על ראש ההוצל"פ שישקול בקשה מסוג זה, ככל שתוגש אליו.

בכפוף לאמור לעיל, אני מורה על דחיית הבקשה למתן רשות לערער על פסק דינו של בית משפט השלום בחיפה בתיק רע"צ 37571-11-13 על הסף, ללא צורך בתגובת המשיב.

בנסיבות אלו אני גם מורה על ביטול החלטתו של כב' הרשם שרעבי שניתנה היום במסגרת תיק זה, ושעניינה בקשה לפטור מהפקדת עירבון.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים .

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"ד, 14 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.

  התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: